אבות ג – הכל צפוי והרשות נתונה

אמירתו הפרדוקסלית לכאורה של רבי עקיבא, ש"הכל צפוי והרשות נתונה", יכולה להתפתח לשני דיונים שונים. אפשר לנהל סביבה דיון פילוסופי-תיאורטי על ידיעה ובחירה, ואפשר לשאול שאלה קיומית על המקום שלנו בעולם. בהנחה שאלה הם גבולות הגזרה שלנו, מצד אחד הכל צפוי ומצד שני הרשות נתונה, מה נתון בידינו? מה המשמעות של הרשות שניתנה לנו?

לא כל הוגי ישראל קיבלו את גבולות הגזרה האלה. יש שאמרו שהכל לא באמת צפוי, ויש שאמרו שהרשות לא באמת נתונה. אבל נראה שהזרם המרכזי בהגות היהודית קיבל את שתי הנחות היסוד הללו, וביניהן מנסה להבין איפה הרשות שלנו באה לידי ביטוי, מה האדם עושה בעולם.

אפשר לחלק את התשובות לשני כיוונים עיקריים. האחד הוא שהאדם קיבל מרחב בחירה ממשי. גם אם הוא מוגבל, גם אם הוא לא מנהל הכל, גם אם העולם לא לגמרי קם ונופל על מה שהוא יחליט לעשות, עדיין יש לו השפעה. כשהקב"ה ברא את העולם, הוא בחר באדם לנהל אותו בפועל. כך הוא מממש את מעלתו, כך יש לו הזדמנות להכריע נכון בצמתים העומדים לפניו, כך הוא גם מייצג בעולם את הבורא. לפי כיוון זה, האדם אמור לזכור שיש אלוקות מעליו, אך מבלי שזה יפריע לו לתפקד וליטול אחריות; הוא גם אמור לזכור שיש אלוקות בתוכו, יכולת שליטה שעמה הוא נברא ואותה הוא צריך לממש.

כיוון שני – מרחב ההשפעה האמתי של האדם אינו במישור הריאלי. הוא עושה דברים בעולם, אבל באמת מרחב ההשפעה שלו מצומצם. ספק עד כמה יש קשר בין מה שהוא עושה ובין התוצאות, שאינן לגמרי בשליטתו. אבל הפעולות הפנימיות של האדם – הן כבר משפיעות על כל העולם, אם לא מעבר לזה. מה שעובר על האדם בתוכו, ההתלבטויות, ההכרעות, ההתמודדות, הרגש, האמונה, זה מה שמשנה את המציאות מן היסוד. לא משנה אם המעשה של האדם ישיג את מטרתו הריאלית או לא, השאלה היא מתוך איזו כוונה הוא עשה אותו, מה הוא חש כלפיו, על מה הוא ויתר למענו.

הכיוון השני נראה אולי קצת מנמיך ומגמד את האדם, אבל רק לעיניים ששופטות את האדם מצדדיו החיצוניים. מי שמסתכל על האדם ומנסה לראות ללבב, מי שמבחינתו העשייה השוטפת של האדם היא רק המעטפת סביב תעצומות הנפש, מזהה את עיקר השפעתו של האדם במישור הפנימי. לכן יש גם כאלה שאוחזים בשתי הגישות, ומאמינים בכוח שיש להם בידיים לשנות את העובדות בשטח, אבל שמים את הדגש על כוחות השינוי שבנפשם פנימה.

(מקורות נבחרים:

כיוון א: ספר העיקרים ד, ה-ו; מהר"ל דרך חיים ג, טו; מניטו, סוד מדרש התולדות (עמ' 402) ועוד.

כיוון ב: רמח"ל; רבי חיים מוולוז'ין, נפש החיים שער א, ועוד.

התמודדות בין שני הכיוונים: הרב סולובייצ'יק, איש האמונה; הראי"ה (קובץ ג צה, ועוד פרקים רבים באורות הקודש)).

Malcare WordPress Security