בס"ד

תש"ח-תש"ט, 1947-1949 מלחמת העצמאות
המלחמה שהתחילה עוד לפני המדינה. יום אחרי שהאו"ם אישר להקים מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ (כ"ט בנובמבר), הערבים החלו במתקפות נגד היישוב היהודי. אחרי קום המדינה המלחמה רק התגברה, כששבעה צבאות של מדינות ערב פלשו לארץ. כעבור למעלה משנה, עם 6000 הרוגים, ישראל ניצחה במלחמה.

תש"ח, 1948 הכרזת העצמאות
מועצת העם החליטה להכריז על מדינה, יום לפני שהשלטון הבריטי יעזוב את הארץ (המנדט הבריטי הסתיים בשבת, ולכן ההכרזה הוקדמה ליום שישי). למרות התנגדויות מבפנים ומבחוץ, בטענה שזה צעד פזיז ומסוכן, בן גוריון הכריז בתל אביב על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

תש"ח, 1948 הקמת צה"ל
הכוחות שלחמו במלחמת העצמאות היו ארגוני המחתרת – ההגנה, אצ"ל ולח"י. די מהר הם הבינו שכדי לנצח צריך להתאחד. חודשים אחדים אחרי קום המדינה פורקו המחתרות ונוסד צבא מאורגן אחד – צבא הגנה לישראל.

תש"ח, 1948 הפגזת אלטלנה (מורחב)
כמה שנים טעונות של מתח בין המחתרות – לא הסתיימו ברגע אחד. המאבק להקמת המדינה כלל גם מאבקים פנימיים מרים בין ההגנה, האצ"ל והלחי, על דרך הפעולה הנכונה מול הבריטים. גם אחרי קום המדינה, כשמלחמת השחרור הייתה בשיאה והתברר שצריך לאחד כוחות, עדיין לא כולם הסכימו בקלות לפרק את המסגרת העצמאית הקודמת.
כחודש אחרי קום המדינה הגיעה לישראל ספינה מלאה כלי נשק בשביל האצ"ל. אנשי האצ"ל רצו לקחת את הנשק כדי להשתמש בו במסגרת מלחמת העצמאות, אבל ממשלת ישראל הזמנית התנגדה. ראש האצ"ל, מנחם בגין, כבר התחייב לפני כן לפרק את המחתרת לטובת הצבא המאוחד שמתארגן, ולכן הממשלה טענה שהנשק צריך להגיע לידי הממשלה. באצ"ל התנגדו, אבל ראש הממשלה בן גוריון התעקש לעצור את האונייה. בתום מאבק קשה שכלל חילופי אש, בן גוריון הורה להפגיז את האונייה, והספינה עלתה באש. מנחם בגין הורה נחרצות לאנשי האצ"ל להימנע מתגובה, ובשום אופן לא להיגרר למלחמת אחים. הקרב הסתיים באופן טעון ומתוח, וגם עם הרוגים משני הצדדים, אך בשורה התחתונה אכן לא פרצה מלחמת אחים – וצה"ל יצא לדרך בתור צבא מגובש ומאוחד.

תש"ט-תשט"ו 1949-1955 העלייה הגדולה
קצת אחרי קום המדינה, יהודים נהרו אליה בהמוניהם למדינה, בכמויות ובקצב שלא נצפו בשום מדינה. המדינה הייתה מרוצה, אבל לא ידעה איך קולטים כמות אנשים כזו, ועוד ממגוון של תרבויות שלא הכירו. המצב סיבך את תחום השיכון – הוקמו מעברות זמניות ולא נוחות בשביל העולים, וסיבך גם את תחום החינוך – כיוון שהקו החינוכי האחיד שהממשלה דגלה בו ("כור ההיתוך") לא התאים לכולם.

תש"ט-תשי"ט 1949-1959 משטר הצנע
עם המון אנשים ומעט משאבים, המדינה נקלעה למחסור גדול. מוצרים רבים היו קשים להשגה, בעיקר בשביל עולים שהגיעו לארץ בלי גרוש בכיס. הפתרון היה לחלק לכל משפחה פנקס עם תלושים, ולפי התלושים יקבל תקבל במכולת את המצרכים הבסיסיים בלבד. אז אמנם האזרחים לא זכו לאיכות חיים גבוהה, אבל הצליחו לשרוד עד שהכלכלה התייצבה.

תש"ט, 1949 המצאת הפתיתים
אנשים ניסו לחשוב על דרכים יצירתיות להתמודד מול המחסור במזון. אחת מהן, שהומצאה בחברת "אוסם" לבקשת בן גוריון, הייתה ייצור מאכל משביע, פשוט, זול ודומה לאורז. כך הגיע לעולם "אורז בן גוריון", או בשמו הרשמי והמוכר: פתיתים.

תשי"ב, 1952 הסכם השילומים
אצל ניצולי השואה הזיכרון מהמלחמה היה עדיין טרי וכואב, וברגע שגרמניה פנתה לישראל והציעה פיצוי, העניין הפך לסערה ציבורית שטלטלה את המדינה. האם לקבל את הפיצויים כדי להצליח לשקם את הכלכלה, או שאסור לתת לגרמנים להשקיט את המצפון שלהם? ישראל חתמה על הסכם פיצויים, אבל רבים התקשו להשלים עם ההחלטה.

תשי"ג, 1953 הקמת יד ושם
שנים אחדות אחרי השואה, ישראל כבר הבינה שתוך כמה עשורים הזיכרון שלה כבר לא יהיה חזק כל כך. לכן הכנסת קבעה בחוק להקים את יד ושם – מוסד מרכזי שיאסוף מזכרות, פריטים, מידע ועדויות על כל מה שקשור לשואה, וינציח את כל מה שהתרחש בה.

תשי"ג, 1953 הקמת ישיבת ההסדר הראשונה
לאחר שנים שבהן כל בוגרי בני עקיבא הלכו למסלול הנח"ל, ששילב צבא וחקלאות, חלק מחברי התנועה החליטו שצריך להקים גם מסלול של לימוד תורה. צה"ל הסכים להקים מסלול ישיבתי דומה למתכונת הנח"ל – שילוב בין תקופת לימוד לתקופה של שירות צבאי. ישיבת ההסדר הראשונה הייתה כרם ביבנה, בראשות הרב חיים יעקב גולדוויכט, ואחריה קמו עוד עשרות ישיבות.

תשי"ד, 1953 בן גוריון עובר לשדה בוקר
בפעם הראשונה שבה ראש ממשלת ישראל סיים את תפקידו, הסיבה הייתה מפתיעה. בן גוריון החליט שההתיישבות בנגב כל כך חשובה בעיניו – עד שהוא עוזב הכל ועובר לשם. בהמשך הוא חזר לראשות הממשלה, וכעבור כמה שנים התפטר ועבר שוב לשדה בוקר, עד יומו האחרון.

תשט"ו, 1955 נחנך אולם תיאטרון הקאמרי
תיאטרון הקאמרי בתל אביב עולה קומה, ומשתדרג לאולם חדש.

תשט"ו, 1955 נוסדה אוניברסיטת בר אילן
בתנועת המזרחי, התנועה הדתית-לאומית שבהמשך התגלגלה למפד"ל ולבית היהודי, החליטו שהגיע הזמן לאוניברסיטה דתית. הם ייסדו אוניברסיטה ברמת גן על שם הרב מאיר בר אילן, מנהיג רוחני מראשי התנועה. במועצה להשכלה גבוהה ובאוניברסיטאות אחרות לא אהבו את הרעיון, ובהתחלה לא הכירו באוניברסיטה, אבל התרגלו.

תשט"ז, 1955 פיתוח המחשב הראשון בישראל
בתקופה שבה מחשבים היו בגדר מדע בדיוני, אבל היו כבר כמה כאלה – שקדו במכון ויצמן על מחשב משלהם. למחשב שהם פיתחו קראו "ויצק", והוא היה ענק וכבד יחסית להיום. אלברט איינשטיין תהה אז למה ישראל הקטנה צריכה מחשב. אפילו הגאון מכולם לא תאר לעצמו לאן המיחשוב בישראל יתפתח.

תשט"ז, 1956 תל אביב מכריזה על אוניברסיטה
אחרי שנפתחו בה כמה מכונים ובתי ספר גבוהים, הוחלט סוף סוף רשמית על הקמת אוניברסיטה בתל אביב. תהליך ההקמה ארך כמה שנים, ולבסוף אוניברסיטת תל אביב קיבלה מקום מרכזי בישראל וגם שם בינלאומי.

תשי"ז, 1956 מבצע קדש
מלחמה נגד מצרים, שישראל יצאה אליה בשיתוף פעולה עם בריטניה וצרפת. החלק הישראלי במלחמה זכה להצלחה אדירה – תוך שמונה ימים צה"ל כבש את חצי האי סיני. אחר כך ישראל החזירה אותו למצרים, אבל הרושם האדיר של הצבא עדיין נשאר.

תשי"ח, 1958 חידון התנ"ך נולד
חידון התנ"ך הראשון נועד למבוגרים, ונערך לרגל עשור למדינה. הוא הצליח להיות כל כך מרתק ולעניין אנשים רבים במדינה, עד שהוחלט להפוך אותו למסורת שנתית. לצידו צמח חידון התנ"ך לנוער, שעקף אותו בסיבוב, ותקיים גם לאחר שהחידון למבוגרים בוטל. הזוכה הראשון היה עמוס חכם ז"ל, שלימים נמנה בין מחברי הפירוש על התנ"ך דעת מקרא.

תשי"ח, 1958 חנוכת היכל שלמה
מבנה חדש נחנך בירושלים: היכל שלמה, משכנה של הרבנות הראשית. המקום היה מזוהה עם הרבנות במשך עשרות שנים, והיום משמש בעיקר בתור מוזיאון ומרכז תרבות.

תש"כ, 1960 פסטיבל הזמר הראשון
מסורת חדשה נפתחה – לסיים את יום העצמאות במופע ובו תחרות שירים. במשך כעשרים שנה, טובי היוצרים כתבו את מיטב שיריהם לפסטיבל, וכך נולדו קלאסיקות כמו "בלדה לחובש", "אהבתיה", "יעלה ויבוא" ועוד ועוד. בעקבות ההצלחה נפתחו תתי-פסטיבלים לפי סגנונות שונים, כמו פסטיבל הזמר המזרחי ופסטיבל הזמר החסידי. בפסטיבל החסידי, אגב, השתתפו זמרים מהשורה הראשונה כמו צביקה פיק, יגאל בשן וגלי עטרי – ומשם הגיעו "והאר עינינו", "שישו את ירושלים" ועוד.

תש"כ-תשכ"ב (1960-1962) אייכמן – הלכידה והמשפט (מורחב)
ישראל עדיין לא סגרה את החשבון עם הנאצים, וסוכני מוסד ניסו לאתר את האחראים על מנגנון ההשמדה בשואה. הם הצליחו למצוא וללכוד את אדולף אייכמן, מראשי הצבא הנאצי ומהאחראים על יישום "הפתרון הסופי" להשמדת היהודים.
אייכמן הובא לישראל, וכאן נערך לו משפט. המשפט היה אירוע ציבורי, והעדים נגדו היו ניצולי שואה. חשוב להזכיר שכל השיח סביב השואה שקיים היום, וכל העדויות והסרטים, עדיין לא היו אז – דווקא בגלל עוצמת ההלם והכאב היו רבים שהעדיפו לשמור הכל בבטן, ולא להוציא את הסיפורים הנוראים החוצה. בעדות נגד אייכמן, היו ניצולים שפתחו את פיהם לראשונה, וסיפרו לישראל ולעולם סיפורים שאיש לא ידע עד אז על ממדי הזוועה והאכזריות. אחד מהם, הסופר ק. צטניק שעד אז חי בזהות עלומה, סיפר במשפט על עברו באושוויץ והתעלף על דוכן העדים.
משפט אייכמן היה המשפט הראשון והיחיד בישראל שהסתיים בגזר דין מוות: אייכמן הוצא להורג ואפרו פוזר בים.

תשכ"ב, 1962 הוצאת תנ"ך קורן
אחרי מאות שנים שבהן רוב התנ"כים הודפסו בידי אנשים מעמים אחרים, יצא לאור לראשונה תנ"ך שמודפס בארץ ישראל על ידי יהודים. התנ"ך יצא בהוצאת קורן, אחרי עבודה מדוקדקת של דיוק בנוסח. הוא הפך למהדורה המוכרת ביותר בישראל של התנ"ך, וגם נבחר לטקסי ההשבעה של נשיאי ישראל.

תשכ"ג, 1963 פרויקט השו"ת מתחיל
המחשבים עדיין נחשבו להמצאה חדשנית במיוחד, אבל כבר היה ברור שהם הולכים לשרת את האנושות בעתיד. כדי להנגיש את ארון הספרים היהודי דרך המחשב, התחיל מיזם ענק של סריקת אינספור ספרים, בתוספת אפשרות לחפש בכל הטקסטים. את המיזם הגה פרופסור אביזרי פרנקל, שנמנה בין מפתחי המחשב "ויצק" כמה שנים לפני כן. המיזם, שנקרא פרויקט השו"ת, עבר לאחר כמה שנים לניהולה של אוניברסיטת בר אילן, והיום מספק גישה נוחה למאגרי היהדות עבור כל אדם.

תשכ"ד, 1964 המצאת הבמבה
חברת "אוסם" מחליטה לפתח חטיף חדש, שבהתחלה נוחל כישלון, אבל אחרי כמה שיפורים – הופך למותג ישראלי מצליח. "התינוק של במבה", אגב, לא נולד עם החטיף – רק בתחילת שנות התשעים יתחיל הזאטוט לככב בפרסומות שלו, ויהפוך במהרה לחלק בלתי נפרד מהמותג.

תשכ"ד, 1964 חנוכת המוביל הארצי
פרויקט בניית הצינור הארוך בישראל הושלם: המוביל הארצי, שבנייתו ארכה יותר מעשור, החל להזרים מים מהכנרת לאורך 130 קילומטר – עד לנגב. עוד פרויקט מבית היוצר הישראלי של הפרחת השממה.

תשכ"ד, 1964 המופע הראשון של הגששים
שלושה מיוצאי להקת "התרנגולים" – שייקה לוי, גברי בנאי וישראל פוליאקוב – חברו להרכב קומי-מוזיקלי חדש. ההרכב עורר הרבה סקרנות ותמיהה, במיוחד עם השם המוזר שנבחר לו – "הגשש החיוור", אך עד מהרה הפכה השלישייה לאחד מסמלי הבידור הישראלי.

תשכ"ה, 1965 המרגל אלי כהן נחשף
משימת ריגול מוצלחת הסתיימה בכאב. אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בדמשק והשיג מידע סודי חיוני, נתפס ונתלה בידי הסורים.

תשכ"ה, 1965 "סאלח שבתי" זוכה בגלובוס הזהב
סרטו של אפרים קישון, בכיכובו של חיים טופול (לצד כמה שחקנים בתחילת דרכם, כמו אריק איינשטיין), מציג את קשיי העולים מארצות המזרח בישראל, באופן נוקב אך משעשע – כדרכו של קישון. הוא התכוון לבקר בעיקר את שכבת האליטה, אך נתקל דווקא בטענות שהסרט לועג לדמות המזרחי. בעולם, בכל מקרה, הסרט זכה להצלחה, ולפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. כעבור כמה שנים זכה שוב קישון באותו פרס, עם סרטו הקומי המרגש השוטר אזולאי.

תשכ"ה, 1965 הקמת מוזיאון ישראל
לא רק אנשים עלו לארץ מהתפוצות, אלא גם יצירות אמנות, חפצים יקרי ערך ושלל פריטים שמייצגים אלפי שנות יהדות. אליהם הצטרפו פריטים עתיקים עוד יותר – ממצאים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. כדי לשמור על כל אלו, וגם להציג אותם לקהל הרחב, הוקם מוזיאון ישראל בירושלים – מרכז היסטורי ואמנותי מהחשובים בארץ ובעולם.

תשכ"ו, 1966 ערוץ הטלוויזיה הראשון – החינוכית
לכמה בתים בישראל כבר נכנס המכשיר הקטן שמשדר בשחור לבן, ועדיין שום ערוץ לא פעל בארץ. כשהוצע לבן גוריון להקים טלוויזיה בישראל, הוא טען שזה מכשיר מזיק ולא חינוכי. לבסוף הוחלט להקים ערוץ שכל מטרתו תהיה לחנך – והטלוויזיה החינוכית (שנקראה אז "הלימודית") עלתה לאוויר. כעבור שנתיים, ביום העצמאות ה-20, החלה לשדר גם הטלוויזיה הישראלית של רשות השידור.

תשכ"ו, 1966 פרס נובל לעגנון
פרס נובל, הפרס הבינלאומי היוקרתי ביותר, הוענק לראשונה לישראלי – הסופר ש"י עגנון. בנאומו בטקס הענקת הפרס, עגנון הפגין את שתי אהבותיו הגדולות: לספרות וליהדות. הוא סיפר שבתור לוי, הוא חולם מילדות לשיר בבית המקדש, ובינתיים נאלץ להסתפק בכתיבה. אחרי עגנון זכו עוד אחד עשר ישראלים בפרסי נובל – לשלום, לכלכלה, לכימיה ועוד.

תשכ"ז, 1967 מלחמת ששת הימים: (מורחב)
יום העצמאות ה-19 היה סוער מהרגיל. בישיבת מרכז הרב נכנסו לדריכות כבר בתחילתו, כשראש הישיבה – הרב צבי יהודה קוק זצ"ל – הקדיש את שיחת יום העצמאות לזעקה על חלקי ארץ ישראל שעדיין בשלטון אויב. "איפה חברון שלנו, אנחנו שוכחים את זה? ואיפה שכם שלנו, אנחנו שוכחים את זה?…" זה המשיך בפסטיבל הזמר, תחרות השירים שהתקיימה אז מדי שנה בצאת יום העצמאות. באותה שנה השיר המרגש ביותר היה בכלל מחוץ לתחרות, וכתבה אותו נעמי שמר בגעגוע לעיר העתיקה – "ירושלים של זהב". אבל השיא היה כשנשיא מצרים, נאצר, סגר את מיצרי טיראן – צעד שהתפרש כאיום במלחמה.
המדינה נכנסה לחרדה, רבים בהנהגה ובצמרת צה"ל לא שידרו אופטימיות, ומדינות ערב איימו לפתוח במלחמה – והפעם בכל הכוח. לבסוף ראש הממשלה לוי אשכול נטל יוזמה, וקודם כל הקים ממשלת אחדות לאומית. אחר כך הממשלה החליטה לא לחכות בשקט שהאויבים יתחילו במלחמה, וחיל האוויר נשלח לתקוף את חיל האוויר המצרי. מדינות ערב נכנסו מיד לפעולה, ובייחוד המצרים שהודיעו בתקשורת שהם עוד רגע בתל אביב, בזמן שבמציאות הם התמודדו עם מטוסים מושבתים.
מה שהפתיע את כולם היה ההחלטה של ירדן להיכנס למלחמה. חוסיין מלך ירדן הודיע מראש שלא יתערב, אבל פתאום הצטרף למתקפה נגד ישראל. כך קרה שגם ירושלים הופגזה, למרות ההערכה שהיא תהיה מחוץ לכל הסיפור. תוך יומיים היא הפכה להיות גם לב הסיפור: אחרי שצה"ל ניצח בקרבות על סיני, עזה והשומרון, ובתום קרב קשה במיוחד כבש את גבעת התחמושת בדרך לירושלים העתיקה, הר הבית והכותל המערבי נהיו פתאום בטווח השגה. הממשלה התלבטה, האו"ם התחיל להציק, אבל בסוף התקבלה ההחלטה לאחד את ירושלים. ביום השלישי למלחמה שוחררה העיר העתיקה, ובתוכה הר הבית והכותל.
תוך שישה ימים הסתיימה המלחמה עם הרבה הרוגים, ועם ירושלים המאוחדת, יהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני ורמת הגולן. וגם עם גאווה לאומית, ופרץ של רגשות יהודיים חמים סביב ירושלים.

תשכ"ח, 1968 טביעת הצוללת דקר
אח"י דקר הייתה צוללת בריטית שנקנתה בידי ישראל. אנשי חיל הים כבר נסעו לבריטניה והתאמנו בצוללת, אבל כשעשו את דרכם לישראל – אבדו ונעלמו. כל הניסיונות לאתר את הצוללת ואת 69 אנשיה נכשלו. רק בשנת 1999 נמצאה סוף סוף הצוללת, אבל הסיבה להיעלמותה נשארה בגדר תעלומה.

תשכ"ט-תש"ל 1969-1970 מלחמת ההתשה
מלחמה ממושכת בין ישראל למצרים בגבול בין שתי המדינות. המצרים ניסו להשיב את סיני, ובעיקר את כבודם האבוד, אחרי ששניהם נלקחו במלחמת ששת הימים. ישראל לא ויתרה, ואחרי כשנה וחצי של לחימה הוסכם על הפסקת אש – מבלי ששום צד גבר על האחר.

תש"ל, 1970 סידור רינת ישראל יוצא לאור
אחרי הרבה סידורים שנראו דומים זה לזה, ובעיקר דומים לאופן שבו הודפסו סידורים בגלות, הוציא הרב ד"ר שלמה טל סידור חדש. מרווח יותר, מסודר יותר, בלי הרבה פיוטים ותחינות שכבר יצאו משימוש ברוב בתי הכנסת, ועם תפילות יום העצמאות ותפילה לשלום המדינה. הסידור זכה להצלחה בציבור, בעיקר בציבור הדתי לאומי, וסלל את הדרך להתחדשות בתפילה ובספרות התורנית.

תש"ל, 1970 ישראל משתתפת במונדיאל
נבחרת ישראל העפילה לאירוע השיא של הכדורגל העולמי – גביע העולם, הלא הוא המונדיאל. אז היה קל יותר להגיע לשם, כיוון שישראל נחשבה עדיין לחלק מאסיה, ועוד לא הצטרכה לשחק נגד המדינות החזקות באירופה. במונדיאל עצמו ישראל לא הגיעה רחוק, אבל השיגה פעמיים תיקו ואפילו כבשה שער אחד, ובסך הכל סיימה בכבוד.

תשל"ב, 1972 שחרור מטוס סבנה
ארגון טרור של אש"ף חטף מטוס בדרכו מבלגיה לישראל, ודרש מישראל לשחרר מאות אסירים פלסטיניים תמורת החטופים. ישראל החליטה לא לשחרר שום אסיר, אלא ללכת על מבצע צבאי. כוח של סיירת מטכ"ל, בפיקוד אהוד ברק, השתלט על המטוס תוך כמה דקות. במהלך המבצע נפצעו שלושה נוסעים, מתוכם נוסעת אחת מתה מפצעיה. כוחות צה"ל שבו בשלום עם שני פצועים בלבד, ביניהם בנימין נתניהו.

תשל"ב, 1972 הטבח באולימפיאדת מינכן
אותו ארגון טרור פלסטיני שנכשל בחטיפת מטוס סבנה, "ספטמבר השחור", ניסה את כוחו שוב – והפעם למרבה הצער הצליח. באמצע אולימפיאדת מינכן, מחבלים פלסטינים וגרמנים חדרו למקום מגוריהם של הספורטאים הישראליים, ולקחו אותם כבני ערובה. ישראל שוב יזמה פעולת חילוץ, אבל גרמניה התנגדה והחליטה על פעולת חילוץ משלה. החילוץ נכשל, וכל בני הערובה נרצחו.

תשל"ד 1974 מלחמת יום כיפור
עם כל הקרבות ואירועי הטרור, ישראל עדיין הרגישה די בטוחה בעצמה מאז מלחמת ששת הימים, עד שמדינות ערב הפתיעו אותה במתקפה באמצע יום כיפור. ישראל נתפסה לא מוכנה, ובימים ראשונים ללחימה התקשתה לבלום את ההתקדמות של הסורים מצפון והמצרים מדרום. אחרי שאיבד הרוגים רבים, צה"ל הצליח לעשות את מה שנראה חסר סיכוי, ולסיים גם את המלחמה הזו בניצחון. ישראל ניצלה, אבל נשארה שבורה, מצולקת ותוהה לאן עכשיו.

תשל"ד, 1974 הטבח במעלות
עוד אירוע טרור פלסטיני החריד את ישראל, והפעם החטופים היו בסך הכל תיכוניסטים. תיכון מצפת שהיה בטיול הגיע ללינה במעלות, ובלילה הגיעו מחבלים והשתלטו על המקום. הפעם פעולת החילוץ הישראלית לא הצליחה, והמחבלים רצחו 22 תלמידים.

תשל"ו, 1976 הקמת המדרשות התורניות
למעלה מעשרים שנה אחרי הקמת ישיבת ההסדר הראשונה, קם המוסד הראשון שנועד ללימוד תורה לנשים – בתור מטרה עצמאית, ולא רק כדי להכשיר מורות למקצועות הקודש. מדרשת ברוריה (לימים מדרשת לינדנבאום) הייתה הראשונה, ובעקבותיה קמו עוד מדרשות רבות לבנות.

תשל"ו, 1976 מבצע יונתן
שוב נחטף מטוס ובו נוסעים ישראליים, והפעם הסיפור היה הרבה יותר מורכב. מחבלים השתלטו על מטוס מישראל לצרפת, ולא הנחיתו אותו באזור – אלא לקחו אותו עד אנטבה שבאוגנדה, אפריקה. למרות המרחק העצום, יצא כוח של סיירת מטכ"ל למבצע חשאי באנטבה. הם הצליחו לשחרר את החטופים, ולהביא כמעט את כולם חיים ושלמים ארצה. מפקד סיירת מטכ"ל, יוני נתניהו (אחיו של בנימין נתניהו), נהרג במבצע – והמבצע נקרא על שמו.

תשל"ו, 1975-1976 חידוש ההתיישבות בשומרון
אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה שוחררו כבר במלחמת ששת הימים, אבל נשארו ריקים מיישובים יהודיים, ורק חיילי צה"ל הסתובבו בין הכפרים הערביים. שטחים עצומים נשארו שוממים. אחרי יום מלחמת כיפור החל להתעורר שינוי, בעיקר בציבור הדתי לאומי: החברה הישראלית כולה לא ידעה מה לעשות עם עצמה אחרי המלחמה, תחושת משבר ריחפה בציבור, אבל בציונות הדתית הלך והתגבש כיוון חדש – ליישב את כל מרחבי ארץ ישראל. התנועה שהתגבשה סביב רעיון ההתיישבות ביהודה ושומרון נקראה גוש אמונים, ומנהיגה הרוחני הבולט היה ראש ישיבת מרכז הרב – הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
גרעין של אנשי התנועה, שנקרא גרעין אלון מורה, ניסה כמה פעמים להתיישב בשומרון. המקום שבחרו היה ליד הכפר סבסטיה, אתר בעל משמעות היסטורית, כיוון שבאזור זה שכנה בירת ממלכת שומרון בימי בית ראשון. הממשלה התנגדה למהלך, ואנשי הגרעין פונו פעם אחר פעם, עד שבחנוכה תשל"ו (1975) הושג הסכם בין המתיישבים ובין שר הביטחון שמעון פרס: המתיישבים לא יקימו יישוב, אבל יוכלו להתגורר בבסיס הצבאי הסמוך, מחנה קדום.
התושבים החדשים במחנה קדום כמובן לא הסתפקו בהתיישבות בתוך מחנה צבאי. בתנאי מחיה די קשים, הם גדלו והתפתחו עד שצמחו ליישוב בפני עצמו. כך נולדה קדומים, היישוב היהודי הראשון בשומרון. בשנים שלאחר מכן הוקמו באזור יישובים נוספים, ההתיישבות התרחבה לשאר רחבי יו"ש והתפתחה במקביל גם בחבל עזה, וההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל הפכה לעובדה קיימת.

תשל"ז, 1977 מכבי זוכה בגביע אירופה
למי שאינו חובב ספורט (או אינו אוהד מכבי) זה לא נשמע אירוע דרמטי במיוחד, אבל בישראל הצעירה זה נחשב להישג היסטורי. ההישג התחיל בחצי גמר גביע אירופה, כשמכבי שיחקה נגד צסק"א מוסקבה, על רקע עוינות גדולה של רוסיה כלפי ישראל – עד כדי כך שהרוסים לא הסכימו לאפשר לשחקנים להגיע לישראל, וגם לא לשחקנים ישראליים להגיע לרוסיה. מכבי גברה על הקבוצה הרוסית החזקה, ניצחה גם בגמר, זכתה בגביע וסיפקה גאווה לאומית.

תשל"ז, 1977 הקמת מכון צומ"ת
באלון שבות, שכבר היה מקום משכנה של ישיבת הר עציון, יצא לדרך מכון טכנולוגי-הלכתי ראשון מסוגו. במשך למעלה מארבעים שנותיו עד היום, פעל המכון – בראשות הרב ישראל רוזן זצ"ל – למציאת פתרונות לאתגרים הלכתיים בעזרת מכשור וטכנולוגיה. כך באו לעולם קלנועית שבת למבוגרים ונכים, עט שבת לצה"ל ולבתי החולים, חגז לבישול ביום טוב ועוד.

תשל"ז, 1977 הליכוד עולה לשלטון
לראשונה מאז קום המדינה, מפלגת השמאל הפסידה בבחירות למפלגת הימין. או כפי שהגדיר זאת חיים יבין בטלוויזיה הישראלית, במילה שהמציא לרגל האירוע: "מהפך". מנחם בגין, ראש הליכוד, גבר על המערך (מה שהיה לפני כן "מפא"י", ואחר כך "העבודה") בראשות שמעון פרס. זה אמנם לא היה מפתיע לגמרי, כי אחרי מלחמת יום כיפור הציבור כבר פחות התלהב מהמערך, ובכל זאת השינוי הסעיר את המדינה.

תשל"ח-תשל"ט, 1978-1979 הסכם השלום עם מצרים
האירוע הגדול בתקופת ממשלת הליכוד הראשונה, באופן שלפחות אז נחשב למפתיע, היה הסכם השלום עם מצרים. למרות ההזדהות עם רעיון ארץ ישראל השלמה, בגין הסכים לחתום על הסכם שכלל את פינוי סיני. ההסכם בין בגין לנשיא מצרים, אנואר סאדאת, נרקם בוועידת קמפ דיוויד בארה"ב, ואחרי כמה חודשים נחתם סופית – ומדינה ערבית ראשונה הסכימה לשלום עם ישראל. שלום שידע עליות ומורדות, אבל בסך הכל נשמר עד היום.

תשל"ח-תשל"ט, 1978-1979 ישראל זוכה באירווזיון, פעמיים (מורחב)
מיטב המוחות בזמר העברי ניסו לכבוש את לב הקהל האירופאי, ולזכות בתחרות השירים הבינלאומית – האירוויזיון. ב-1978 זה הצליח בפעם הראשונה. אז השירים הישראליים לאירוויזיון עדין נכתבו בעברית, מה שהפך את המשימה למאתגרת עוד יותר, אבל לאהוד מנור הייתה הברקה – והוא כתב שיר על שפת הב'. "אני אוהב אותך" הפך לפזמון "אבניבי אובוהבב אובותבך", נורית הירש הפכה את זה לשיר קצבי וקליט, יזהר כהן ביצע והשיר לקח את האירוויזיון.
לפי החוק, המדינה המנצחת באירוויזיון מארחת את האירוויזיון הבא – ואכן האירוויזיון של 1979 נערך בישראל. הפעם הפזמונאית שמרית אור באה עם הברקה מוצלחת לא פחות: ללכת על מילה מרכזית מהתפילה ומהתנ"ך, שמדברת אל כל האירופאים. היא כתבה את "הללויה", קובי אושרת הלחין, גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש" ביצעו – וישראל קטפה ניצחון שני ברציפות.
שרשרת ההצלחות המשיכה ב-1982, כשהפעם ה"הורה" הייתה המילה המרכזית, וזה הספיק בשביל המקום השני. שנה לאחר מכן, שוב אהוד מנור כתב שיר לאירוויזיון, והפעם הלך על מילה שרבים מהאירופאים לא יודעים בכלל להגות: "חי". הוא הסביר שמכיוון שהתחרות נערכת השנה בגרמניה, חשוב לו להראות לכל הגרמנים שעם ישראל חי, ומצידו שישברו את השיניים. זה עבד לא רע, בעזרתה של המבצעת עופרה חזה, וישראל זכתה שוב במקום השני. מאז ועד היום רק שיר ישראלי אחד זכה באירוויזיון, "דיווה" של דנה אינטרנשיונל. כל השאר לא שיחזרו את ההצלחה של השיר שסבא שר אתמול לאבא.

תש"מ, 1979 טנק המרכבה נכנס לפעילות
המוח היהודי הצבאי לא חדל מלייצר פטנטים, וגם למעלה מ-30 שנה אחרי הקמת צה"ל הגה רעיונות חדשים. הפעם האלוף ישראל טל, המכונה "טליק", הגה סוג חדש של טנק – יעיל, מתקדם ומשוכלל יותר. טנק המרכבה נמצא בשימוש צה"ל עד היום.

תש"מ, 1980 נקודה – הבטאון הדתי-ימני הראשון
לפני עלוני השבת והעיתונות הדתית, כשרק "הצופה" הוותיק יצא בתור עיתון דתי, החל להתפרסם הירחון "נקודה". הוא התייחד במאמרי עומק וכתבות בנושאים בוערים, שהשפיעו לא מעט על סדר היום בציונות הדתית. הירחון התמזג כעבור שלושים שנה עם "מקור ראשון" ולמעשה נסגר, אבל רבים המשיכו ממנו לתפקידים בולטים בתקשורת – ביניהם אורי אורבך, אורי אליצור, חנוך דאום, שי צ'רקה, במבי שלג ועוד.

תשמ"א, 1981 הפצצת הכור בעיראק
מידע חשאי שהגיע לישראל דיווח על כור שמוקם בעיראק, והעיראקים עלולים להשתמש בו כדי לירות טילים גרעיניים לישראל. ממשלת ישראל, בראשות מנחם בגין, החליטה לצאת למבצע מסוכן ולהשמיד את הכור. בטיסה שהצליחה להישאר חשאית, למרות המרחק מכאן עד עיראק, טייסי חיל האוויר הגיעו אל הכור והפציצו אותו מלמעלה. המבצע הוכתר בהצלחה וכל כוחותינו שבו בשלום. ביניהם, אגב, הטייס אילן רמון שבהמשך היה לאסטרונאוט הישראלי הראשון.

תשמ"ב, 1982 פינוי ימית
החלק הכואב בהסכם השלום עם מצרים הגיע כשלוש שנים אחריו: פינוי חבל ימית, אזור של יישובים בסיני שהיה באמצע תהליכי פיתוח. לקראת הפינוי קמה תנועה שהתנגדה לו, אבל לא הצליחה למנוע אותו. חבל ימית פונה מיושביו, וחלקם עברו להתגורר בגוש קטיף.

תשמ"ב, 1982 "פרפר נחמד" עולה לשידור
אחרי כמה הצלחות גדולות של הטלוויזיה החינוכית, כמו "רגע עם דודלי", "מה פתאום" ועוד, הגיעה תכנית חדשה שריתקה למסך דור של ילדים. אוזה, בץ, שבי ונולי שרדו יחד במשך יותר מעשרים שנה.

תשמ"ב, 1982 קבורת עצמות לוחמי בר כוכבא
עוד מלפני קום המדינה, מדבר יהודה משך אליו משלחות ארכיאולוגיות מהארץ ומחו"ל. הן מצאו שם מגילות ומכתבים מתקופות קדומות, אבל אחת התגליות המיוחדות הייתה עצמות של אנשים – שזוהו בתור חיילי בר כוכבא. הממשלה החליטה לעשות כבוד לאלה שנלחמו ברומאים למען עצמאות יהודית, והעצמות נקברו בטקס ממלכתי. על הקבורה היה אחראי הרב הראשי לישראל, הרב גורן.

תשמ"ב, 1982 מלחמת לבנון
בעקבות התקפות לעבר יישובי הצפון, ופעולות טרור נוספות נגד ישראל, הוחלט על פעולה צבאית בלבנון. היא התחילה בתור מבצע, תחת השם "שלום הגליל", אבל התפתחה למלחמה שבסופה צה"ל כבר היה בעומק לבנון. ישראל השיגה את מטרותיה, אבל לא היה ברור עד כמה הייתה נחוצה כל הלחימה הנרחבת. המחלוקות סביב המלחמה נמשכו עוד אחריה, עמדו ברקע התפטרותו של בגין מראשות הממשלה, ונמשכות עד היום.

תשמ"ג, 1983 המצאת ה"טאקי"
משחק הקלפים הנפוץ והפופולארי פותח בישראל, בידי יצרן המשחקים חיים שפיר, וזכה להצלחה גדולה.

תשמ"ה, 1984-1985 מבצע משה
יהודי אתיופיה היו מנותקים מישראל מאז הקמתה, ולמעשה מנותקים מכל העם היהודי אלפי שנים, אבל בליבם שרר כל הזמן געגוע חזק לארץ ישראל. השלטון באתיופיה אסר עליהם לעלות לישראל, אז הם חצו ברגל את המדבר עד שהגיעו לסודן. משם, במבצע סודי, מטוסים ישראליים העלו אותם ארצה. בשלב כלשהו האתיופים עלו על המבצע, וישראל נאלצה להפסיק אותו. כך נגמר החלק הראשון שלו, והתחיל החלק הקשה: לשלב את העולים מאתיופיה בישראל.

תשמ"ה, 1985 פרויקט טיל החץ
הרעיון התחיל בכלל בארה"ב: לנשיא רונלד רייגן הייתה תכנית ליצור מערכת ענק להגנה מפני טילים, כולל שימוש נרחב בלוויינים. הוא החליט לשתף גם את ישראל בפרויקט, ולתת לה לפתח טיל מתקדם נגד טילים. הרעיון הכללי התברר כגרנדיוזי, וגם הפך לקצת מיותר, מכיוון שהוא היה מיועד להגנה מפני טילים של ברית המועצות – ובסוף היא התפרקה. החלק הישראלי בתכנית, טיל החץ, דווקא הצליח לא רע, והוא ממשיך להתפתח.

תשמ"ו, 1986 שחרור אסירי ציון
גם היהודים ברוסיה נתקלו באיסור לעלות לישראל. השלטון הסובייטי הקשוח והאכזרי דיכא כל פעילות ציונית. צעירים שפעלו בכל זאת למען עלייה לישראל, בעיקר בעקבות מלחמת ששת הימים, נכלאו ועברו עינויים קשים. במשך שנים, אנשים בארץ הביעו תמיכה באותם אסירים וקראו לשחרורם. לבסוף הם אכן שוחררו והגיעו לישראל. חלקם הפכו למנהיגים ציבוריים, כמו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר הסוכנות שרנסקי, אבל למעשה כל אסירי ציון היו מנהיגים שהשפיעו על ציבור שלם.

תשמ"ו, 1986 הקמת ערוץ 7
באותה תקופה שידרו בישראל שישה ערוצי רדיו חוקיים, וערוץ טלוויזיה אחד. בציבור הימני והדתי היו לא מעט אנשים שהרגישו שזה לא מספיק, וחסר כלי תקשורת שיתאים להם ויביע את עמדותיהם. כך נולד הרעיון של ערוץ 7. הערוץ שידר מהים באופן פיראטי, ובמשך שנים היו גורמים – בעיקר אנשי שמאל – שקראו לסגור אותו. ב-2003 נסגר הערוץ ברדיו, אבל הוא המשיך לתפקד באינטרנט. במקביל נפתחו תחנות רדיו חוקיות לציבור הדתי, שלפחות חלקן שואבות השראה במידה מסוימת מהתחנה הדתית הראשונה.

תשמ"ז, 1987 נפילת רון ארד בשבי
רון ארד היה נווט קרב, שהיה בדרכו לפעולה נגד מחבלים בלבנון. בשל תקלה הוא והטייס נטשו את המטוס, הטייס חולץ ורון ארד נלקח בשבי. בהתחלה היה ידוע מיהו הארגון שמחזיק בו, אבל בהמשך נותק הקשר עמו, וכל הניסיונות של ישראל להשיג עליו מידע לא הצליחו. מאז הגיעו לישראל חלקי שמועות ועדויות סותרות, אבל אף אחד לא יודע מה עלה בגורלו של רון ארד.

תשמ"ז, 1987 פריצת האינתיפאדה הראשונה
רצף של מהומות, התפרעויות ופעולות של פלסטינים כלפי ישראלים. ישראל לא התמודדה עדיין מול סוג כזה של איום, ולא ידעה איך לעצור את המהומות, זריקות האבנים והיריות. קשה לשים את האצבע על הרגע שבו הסתיימה האינתיפאדה, וייתכן שלא היה רגע כזה – היא החלה לדעוך אחרי מלחמת המפרץ, ועמדה ברקע הסכמי אוסלו.

תשמ"ח, 1988 הקמת המכינות הקדם צבאיות
אחרי שישיבות ההסדר הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הדתי-לאומי, וגם מהנוף הצבאי, עלתה היוזמה ליצור מסגרת של לימוד תורה קצר יחסית – לקראת שירות צבאי מלא. המכינה הראשונה הייתה "בני דוד" בעלי, ובה התלמידים התכוננו רוחנית, נפשית ופיזית לצבא, ואחר כך התגייסו לשירות משמעותי בצבא. בהמשך הוקמו עוד עשרות מכינות, גם מחוץ לציבור הדתי.

תש"ן, 1990 פיתוח ירקות ללא תולעים
מאז הקמת גוש קטיף, בשנות ה-70, התפתחה באזור חקלאות ייחודית, שהצליחה להפיק גידולים מקרקע די מאתגרת. רבים מתושבי גוש קטיף ביקשו לייסד חקלאות מודרנית על פי ההלכה, ובין השאר חיפשו פתרון לבעיית התולעים, ששורצות בירקות העלים והופכות אותם לבעיה הלכתית. חברת "חסלט", בשיתוף מכון התורה והארץ שפעל אז בגוש, פיתחה שיטה מיוחדת לגידול ירקות ללא תולעים, ו"קטיף" הפך למותג שמזוהה עם ירקות נקיים מחרקים.

תשנ"א, 1991 תחילת גל העלייה מברית המועצות
במשך עשרות שנים ברית המועצות הייתה מעצמה חזקה ונוקשה, עד שלבסוף היא התרסקה והתפרקה. אחת התוצאות הייתה "נפילת מסך הברזל" – כבר לא היה שלטון סובייטי שיאיים על מי שרוצה לעלות לישראל, וגל עלייה גדול החל לזרום הנה. לא כל העולים היו יהודים, וגם לא כל היהודים עלו מטעמים ציוניים, ובאופן כללי הרבה עולים התקשו להסתדר בארץ. כך התחיל עוד אתגר של קליטה בישראל.

תשנ"א, 1991 מבצע שלמה
למרות כל הקשיים והמשקעים מהמבצע הקודם, ישראל העלתה המוני עולים נוספים מאתיופיה לארץ. המבצע השני היה מושקע גם הוא, אבל כבר לא הצריך חצייה מפרכת של המדבר אלא רק צי מטוסים.

תשנ"א, 1991 מלחמת המפרץ
המלחמה בכלל התרחשה בין ארה"ב לעיראק, אבל שליט עיראק סדאם חוסיין הפגיז את ישראל בטילים. צה"ל לא השתתף בלחימה, אבל אזרחי ישראל גילו גבורה ועמדו איתן, גם כשנדרשו שוב ושוב להתגונן בחדרים אטומים.

תשנ"ב, 1992 מדליות אולימפיות ראשונות
אחרי שהמשלחת הישראלית התרגלה לנסוע לאולימפיאדה ולחזור בידיים ריקות, לראשונה ישראל זכתה במדליות. שתיהן היו בענף הג'ודו: מדליית כסף ליעל ארד ומדליית ארד לאורן סמדג'ה. באולימפיאדות הבאות השיגה ישראל עוד כמה מדליות, וביניהן מדליית הזהב של גל פרידמן בגלשני רוח ב-2004.

תשנ"ג-תשנ"ה, 1993-1995 הסכמי אוסלו
ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין שאפה להסדיר את היחסים בין הישראלים לפלסטינים, ובמסגרת זו העניקה להם רשות משלהם על חלק מיהודה שומרון ועזה, והבטיחה החזרת שטחים בהמשך. ההסכמים גררו סערה ציבורית במדינה שנמשכת עד היום.

תשנ"ד, 1993 ערוץ 2 עולה לאוויר
אחרי למעלה מעשרים שנה של ערוץ שידורים אחד, לראשונה – בתום כמה שנים של שידורי ניסיון – עלה לאוויר ערוץ מתחרה. בניגוד לערוץ הראשון, הוא לא היה ממלכתי והתבסס כלכלית על פרסומות. הצורך להתפרנס מפרסומות הוליד את המרדף אחרי הרייטינג בישראל, שהלך והחריף כשהוקמו ערוצים נוספים.

תשנ"ד, 1994 הסכם השלום עם ירדן
מדינת אויב נוספת חתמה על הסכם שלום עם ישראל. הפעם היה זה חוסיין מלך ירדן שחתם על הסכם, והוא עבר בשקט ובלי פינויי יישובים.

תשנ"ו, 1995 רצח רבין
בסוף עצרת שהתקיימה בתל אביב לתמיכה בממשלה במשא ומתן מול הפלסטינים, ירה יגאל עמיר לעבר ראש הממשלה יצחק רבין, וכעבור זמן קצר נקבע מותו בבית החולים. הרצח הפוליטי זעזע את המדינה, והביא גם לקרע חריף ביחסים בין השמאל והימין בישראל.

תשנ"ח, 1998 פיתוח הדיסק-און-קי
אחת מההמצאות הישראליות שהגיעו רחוק מאוד. בעידן שבו קבצים הועברו ממחשב למחשב רק על גבי דיסקים ודיסקטים, פיתוח ישראלי גילה שאפשר להעביר קבצים גם בעזרת כונן קטנטן וקומפקטי, והפך את השימוש בקבצים להרבה יותר פשוט ויעיל.

תש"ס, 2000 הנסיגה מלבנון
אחרי שנים של שהיית צה"ל בדרום לבנון, שעלתה לנו בחיי חיילים רבים, החליט ראש הממשלה אהוד ברק על נסיגה. היו שברכו על הצעד וטענו שכל ההימצאות בלבנון הייתה סיכון מיותר, והיו שראו בזה התקפלות.

תש"ס, 2000 השלמת פירוש דעת מקרא
אחד הפרויקטים התורניים החשובים בישראל הגיע לסיומו: הושלם הפירוש המקיף והבהיר, שנשען על שפע פרשנים בשילוב מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים, על כל התנ"ך.

תשס"א-תשס"ב, 2000-2002 האינתיפאדה השנייה
רצף של פיגועים היכה בישראל במשך כשנה וחצי. נהרגו בו מאות ישראלים, רובם אזרחים. בציונות הדתית, שאיבדה רבים מבניה בפיגועים (בעיקר ביש"ע), האינתיפאדה גרמה לגל של התחזקות ובירור אמוני; במערכת הפוליטית, לעומת זאת, אפשר לומר שהיא הובילה לתכנית ההתנתקות מגוש קטיף.

תשס"ב, 2002 חומת מגן
מבצע צבאי נרחב שנועד לעצור את האינתיפאדה השנייה, ובמידה רבה הצליח. הוא יצא לדרך בפסח, לאחר פיגוע קטלני בליל הסדר במלון בנתניה. זה היה מבצע ראשון מסוגו שבו צה"ל לחם בשטח בנוי, בלב האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון.

תשס"ב, 2002 פתיחת כביש שש
לאחר הרבה עבודה, וגם הרבה מאבקים ציבוריים, הקטע הראשון מתוך כביש חוצה ישראל נפתח לתנועה. היה זה הכביש הראשון בישראל שנדרש תשלום כדי לנסוע בו, והוא נועד לקצר את הנסיעה בין חלקי הארץ. הכביש עדיין ממשיך להתרחב ולהתקרב לכמה שיותר כבישים ואזורים בארץ.

תשס"ג, 2003 אילן רמון ממריא לחלל
שיתוף הפעולה בין ישראל לארה"ב פרץ לראשונה מחוץ לכדור הארץ: אילן רמון, טייס חיל האוויר, היה הישראלי הראשון שהמריא לחלל. הוא לקח עמו פריטים ישראליים ויהודיים כמו דגל ישראל, מזוזה וספר תורה ששרד מהשואה, וגם עשה קידוש במעבורת. בחזרה לכדור הארץ, האירוע המרגש הפך לאסון – המעבורת התרסקה בגלל תקלה. גופתו של רמון נמצאה ונקברה בישראל.

תשס"ה, 2005 עקירת גוש קטיף (מורחב)
יישובי גוש קטיף שכנו ברצועת עזה כבר משנות ה-70, על פי החלטה ביטחונית של ממשלת ישראל. במהלך השנים, ובעיקר באינתיפאדה השנייה, הם וכוחות צה"ל באזור התמודדו מול פיגועים ופצצות מרגמה. המתיישבים התעקשו ועמדו איתן, אבל ראש הממשלה אריאל שרון החליט לפנות את כל הרצועה במהלך חד-צדדי, תחת השם "תכנית ההתנתקות". הייתה זו הפעם הראשונה שישראל יוזמת פינוי ללא שום הסכם, ובלי לקבל כלום בתמורה. בנוסף לגוש קטיף הוחלט לפנות גם ארבעה יישובים בצפון השומרון.
ההחלטה הציתה את אחת המחלוקות הקשות והממושכות במדינה. בהתחלה שרון תלה את התכנית באישור של מרכז הליכוד, ומתנגדי ההתנתקות יצאו למסע שכנוע נרחב בקרב מתפקדי הליכוד כדי שיצביעו נגד. רוב המתפקדים אכן התנגד לתכנית, אבל שרון עשה בה כמה שינויים, הביא אותה לאישור הממשלה, ואחרי דיונים ממושכים ההחלטה אושרה.
במשך תקופה ארוכה הארץ הייתה מלאה בשלטים, פלאיירים, מודעות רחוב ומבצעי "פנים אל פנים" מדלת לדלת, של שני צדדי המחלוקת – אבל בעיקר של הצד המתנגד לעקירה. בתוך המתנגדים התחולל מאבק פנימי על אופן הפעולה מול הממשלה, ועל התגובה לפינוי אם יתבצע – האם למנוע את התכנית בכוח או לציית לחוק ולכוחות הביטחון. לבסוף הטרגדיה התממשה, וכוחות גדולים של צה"ל פינו את גוש קטיף והרסו את הבתים. את בתי הכנסת הם השאירו, והפלסטינים שהגיעו אחר כך החריבו אותם. צה"ל נערך למאבק אלים, אבל נתקל בעיקר בתפילות ובבכי. המפונים הועברו למגורים זמניים, וחלקם נשארו ללא דיור וללא תעסוקה עד היום. בינתיים רצועת עזה עברה לשלטון החמאס, והשטח שהתפנה אפשר להם לשגר טילים לעומק ישראל, מה שגרם לרבים מתומכי התכנית להתנגד לה בדיעבד.

תשס"ו, 2006 מלחמת לבנון השנייה
קיץ קשה וסוער החל כשמחבלים תקפו טנק ישראלי, וחטפו את החייל גלעד שליט. צה"ל יצא למבצע נרחב ברצועת עזה, עד שמקביל ארעה חטיפה נוספת בצפון – חיזבאללה חטף את החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. הזירה בצפון התלקחה למלחמה של ממש: חיזבאללה הפגיז את כל הצפון, וצה"ל נכנס ללחימה בתוך לבנון. אחד הרגעים הבולטים במלחמה היה נפילתו של רועי קליין הי"ד, כשקפץ על רימון תוך קריאת "שמע ישראל" כדי להציל את חייליו.

תשס"ז, 2007 פיצוץ הכור בסוריה
כור גרעיני שהלך והתגבש בסוריה איים על בטחון ישראל. ארה"ב בחרה לא להתערב, וישראל החליטה לפעול בעצמה. למרות החשש שתתלקח מלחמה, חיל האוויר הפציץ את הכור במבצע סודי – שפורסם רק לפני שבועות אחדים.

תשס"ח, 2008 הקמת ווייז
חברת יזמות ישראלית חשבה על רעיון להתמודד מול עומסי התנועה: הנהגים עצמם ידווחו על פקקים, וכך יהיה אפשר לדעת איפה לא לנסוע ובאילו דרכים חלופיות אפשר להשתמש. הם פיתחו אפליקציה שהפכה להצלחה עולמית, ונרכשה בסכום שיא בידי ענקית האינטרנט גוגל.

תש"ע, 2010 חנוכת בית הכנסת החורבה
בית הכנסת המכונה "חורבת רבי יהודה החסיד", מבתי הכנסת העתיקים בירושלים, הוקם במאה ה-18 ומאז הספיק להיחרב ולהיבנות פעמיים. החורבן השני היה במלחמת השחרור, וכעבור למעלה מ-55 שנה הוא נחנך שוב, בטקס ממלכתי חגיגי ומרגש.

תשע"א, 2010 איתור שדה הגז לווייתן
קידוחים בים התיכון הובילו למציאת מאגר ענק של גז, בכמות חסרת תקדים במזרח התיכון. על אופן החלוקה של הגז ושל הרווחים ממנו היו דיוניים ציבוריים, אבל לכל הדעות איתור הגז הביא ברכה גדולה לכלכלת ישראל.

תשע"א, 2010 חידון התנ"ך למבוגרים חוזר
שנים אחרי שהופסק חידון התנ"ך למבוגרים, ורק החידון לנוער נשאר, החליטו ראש הממשלה נתניהו ושר החינוך גדעון סער לחדש את המסורת. החידון חזר להתקיים מדי חנוכה, במתכונת שמשתנה לסירוגין – שנה חידון ארצי ושנה בינלאומי.

תשע"א, 2011 מקום בעולם יוצא לאור
כמה שנים אחרי שנולד אחיו הגדול, השבועון עולם קטן, יצא המגזין הראשון לנוער דתי, שבהמשך קיבל את שמו – מקום בעולם. אירוע חשוב שעוד יירשם בדפי ההיסטוריה.

תשע"א, 2011 6 מיליון יהודים בישראל
עשרות שנים אחרי ששישה מיליון יהודים הושמדו בשואה, כמות היהודים בישראל עברה את המספר שישה מיליון. כלל האוכלוסייה בישראל עבר כבר את השמונה מיליון.

תשע"ד, 2013 הלוויית הרב עובדיה יוסף
לוויה של מנהיג רוחני בישראל היא תמיד אירוע בקנה מידה ענק, אבל הפעם הייתה זו הלוויה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. הרב עובדיה יוסף, מגדולי הרבנים פוסקי ההלכה בדור האחרון, נקבר בירושלים כשמאות אלפי אנשים – לפי חלק מההערכות 800,000 איש – מלווים אותו.

תשע"ד, 2014 חטיפת הנערים ומבצע צוק איתן
שלושה נערים שהיו בדרכם הביתה מהישיבה נעדרו, ומדינה שלמה עקבה אחריהם בדאגה. בתום שלושה שבועות של תפילות וגילויי אחדות נדירים, לצד מבצע רציני של צה"ל ומתנדבים, נמצאו הנערים – והתברר שהם נחטפו ונהרגו בידי החמאס. בהמשך התפתחו מהומות בכל הארץ, בעיקר של מתקוממים ערבים, אבל בין היתר התרחש גם רצח של נער פלסטיני בידי יהודים. האירועים התגלגלו למלחמה בין צה"ל לחמאס, שבה החמאס ירה טילים שהגיעו עד גוש דן, וחיילי צה"ל פעלו בתוך רצועת עזה. העורף הישראלי ספג טילים בזה אחר זה, אבל הפגין מוראל גבוה וסיוע בלתי פוסק לחיילים.

תשע"ה, 2015 הקמת עיר הבה"דים
כדי ליישב את הנגב ולספק תעסוקה לתושביו, צה"ל העביר בסיסי הדרכה שלמים לקריית הדרכה גדולה, חדשה ומתקדמת, מהמרכז לדרום. הקרייה זכתה לכינוי "עיר הבה"דים" והיא נמצאת סמוך לירוחם.

תשע"ו, 2015 שחרור פולארד
יונתן פולארד היה איש מודיעין יהודי-אמריקני מן השורה, שגילה מידע חיוני שארה"ב אינה מעבירה לישראל. הוא יצר קשר עם ישראל והעביר לה מידע חשאי. כשהאמריקאים עלו עליו, הוא ניסה להימלט לשגרירות הישראלית – אך שם לא עזרו לו. הוא נשלח למאסר עולם. רבים בישראל נאבקו לשחרורו, ובסוף הצטרפו גם ראש הממשלה נתניהו והנשיא שמעון פרס. לבסוף שוחרר פולארד לאחר שלושים שנה בכלא, אך רק בתום חמש שנים מהשחרור יותר לו לעלות לישראל.

תשע"ז, 2017 רכישת מובילאיי
באחת מהעסקאות הגדולות בענף ההיי-טק, רכשה חברת אינטל את מובילאיי הירושלמית – חברה שמפתחת מערכות התרעה לרכב, ועובדת גם על מכונית שתנהג לבד. כל זה לצמצום תאונות הדרכים.

Malcare WordPress Security