הוצאה לאור הוא ביטוי מבלבל בימינו. הוא כולל סעיפים רבים מדי בתיאור תהליך יצירתו של ספר חדש, וכל אחד מתכוון למשהו אחר כשהוא אומר "הוצאה לאור".

ספר וכל פרויקט כתוב או מודפס מתחיל כרעיון, ומסתיים כמוצר פיזי בידיו של קורא. השלבים שבהם נע הרעיון מרגע לידתו ועד שהוא מוכן לקריאה רבים ומגוונים, ברובם הגדול לא ניגע כלל בפריזמה המצומצמת של הגהת ספר לאחר עיצוב ולפני ירידה לדפוס.

נתחיל מהסוף: שלבי ההוצאה של ספר לאור כוללים לפעמים פרסום של הספר, או הפצה שלו לחנויות. הוצאות לאור במובן הממשי של הביטוי, אותן חברות העוסקות בייצור ספרים ומכירתם בחנויות, נותנות לפעמים את השירות הזה. אך הוא לא מענייננו. אנחנו כאן נתמקד בשלב שמסתיים ברגע שבית דפוס (או אפילו מדפסת ביתית, או חדר הדפסה באוניברסיטה) מקבל לידיו קבצים המיועדים להדפסה. את הקבצים האלה הוא יהפוך למוצר ממשי, בעותק אחד, בעשרה עותקים או באלפיים עותקים ויותר, ומשם תתחיל דרכם של הספרים הללו, או החוברות, או הכרטיסים / משחקי הלוח / מגנטים – מה שזה לא יהיה.

למעשה השאיפה שלנו כאן היא "להוציא ספר לאור" במובן הפיזי בלבד: לגרום לכך שהספר או הפרויקט יגיע לבית הדפוס על הצד הטוב ביותר, כדי שיודפס ויוכן המוצר הטוב ביותר.

עכשיו נוכל להגיע להתחלה: איפה מתחילה הדרך שלנו לגרום למוצר להיות הטוב ביותר?

*

בית הדפוס, בשיתוף עם אנשי הוצאה לאור, מפיק, מעצב או כותב, יחליט על איכות ההדפסה: באיזה עובי יהיה הדף ואיזו כריכה תהיה, מה תהיה רמת הגימורים, אילו תוספות אפשריות לשדרוג ועוד פרטים רבים שמשפיעים על האיכות הפיזית של הספר.

אנחנו כאן כדי להשפיע על האיכות המהותית של הספר.

מה שווה כריכה נוצצת, אם יש בה שגיאת כתיב שמשגעת את העין? מה עוזרים לנו דפי כרומו מבריקים לספר מאויר, אם האיורים עוד עם סימן המים של מאגר האילוסטרציות שממנו נלקחו? ואיזה באסה זה להדפיס 500 עותקים מספר ורק אחרי ההדפסה לגלות שאין הלימה בין מספרי העמודים בתוכן העניינים לעניינים עצמם (קרה לנו)?

הסדנה הזו נועדה לתת את הכלים לבקרת האיכות של הטקסט המעוצב לפני ששולחים אותו לבית הדפוס. המטרה: להדפיס קובץ עם כמה שפחות שגיאות, שהכותב והקורא לא יצטערו על הרגע שבו הוא יצא ממכבש הדפוס, חלילה.

*

כמה צעדים אחורה, לפני שיש לנו קובץ מעוצב ביד, הטקסט עוד פתוח לשינויים רבים. הוא כתוב במחשב, לרוב בקובץ word. בשלבי ההוצאה לאור כבר עבדו עליו לא מעט: עריכת תוכן, עריכת לשון, התקנה, הגהה, מה לא. מאייר כבר אייר את האיורים, היוצר כבר בחר את הצילומים. עבדו כאן כותבים, מפיקים, עורכים, והגיע תורו של הגרפיקאי.

גרפיקאי או גרפיקאית (קרויים גם מעצב/ת גרפי/ת) הם אנשי המקצוע שיודעים לעבוד עם תוכנת גרפיקה (לא צפיתם את זה, הא?), כלומר עם תוכנת עיצוב ממוחשבת. הם מקבלים את הטקסטים ואת התמונות שהולכים להופיע בספר, מכניסים אותם לתוכנה שלהם (תוכנת אינדיזיין היא הנפוצה ביותר), ושם מסדרים אותם ממש כפי שהם הולכים להיראות לאחר שיודפסו.

כשמעצבים טקסטים, עבודת העיצוב הגרפי נקראת עימוד. המְּעַמֵּד לוקח את גושי הטקסט שהולכים להיות בספר, ומחלק אותם יפה לעמודים, או מסדר אותם בטורים יפים ונוחים לקריאה.

אם לספר מצטרפים גם איורים ותמונות, עבודת העימוד לא תספיק, ונעשה גם עיצוב הכולל את שאר האלמנטים בספר.

בשביל להיות גרפיקאי צריך את הידע הטכני של סידור טקסטים בעמודי ספר, וצריך גם ראש יצירתי ויכולת לקלוע לטעמם של הכותב ושל ההוצאה בעיצוב הכריכה, הגריד (נדבר על זה), הצבעים, הכותרות ועוד.

עורך הלשון יוודא שהגרפיקאי מקבל גרסה מיטבית של הטקסטים לעיצוב, כלומר את הטקסטים הערוכים והמוכנים, אחרי שכל אנשי התוכן כבר סיימנו לטפל בהם, לתקן אותם ולשנות אותם. הגרפיקאי מצידו אחראי לתת שירות מדויק וקולע: להכניס את כל הטקסטים שקיבל, לעמד אותם בצורה נוחה ונעימה, להתאים בין העיצוב לאופי הספר.

אם כן, מה נשאר למגיה לעשות?

או. עכשיו הגענו לשורש שורשו של הקורס הזה.

*

אחרי שהמעצב מקבל את כל החומרים לספר הוא הופך אותם לקובץ PDF מעוצב. הרבה פעמים הוא ישלח כמה גרסאות של גריד (ידובר, כאמור) לבחירת הכותב, כי יש כמה אפשרויות לעמד ולעצב ספר, וזה עניין של טעם. אחרי שיוחלט על הקו העיצובי המעצב יכניס את כל החומרים ויכין מהם קובץ PDF.

הקובץ הזה כבר ייראה כמעט כמו שייראה הספר, אפשר לקרוא ו"לדפדף" בו במחשב ממש כפי שייראה הספר עצמו.

בכל זאת, בשלב זה, אף על פי שהעורך והמגיה עשו עבודה נהדרת לפני העיצוב (יכול להיות שזה היה אפילו אנחנו עצמנו), ואף על פי שהמעצב בדק את עצמו ועשה את העבודה הטובה ביותר, צריך להכניס הגהה מקצועית לקובץ.

את ההגהה הזו יכול לעשות מישהו שטרם קרא את הספר, ויכול גם לעשות עורך הלשון שערך את הספר. לטעמי זה לא משנה. העיקר שהוא ידע איך עושים את זה, אילו תקלות יכולות לקרות במעבר של טקסט ממלל כתוב לקובץ מעוצב, אילו שגיאות בעיצוב ייתכן שהמעצב הגרפי לא גילה, ואיך אפשר במבט של מגיה לשפר עימוד של טקסטים.

בואו ואראה לכם!

אפרת


Malcare WordPress Security