(למי שמתקשה למצוא את תקומת מדינת ישראל בין מילותיו של דוד המלך)

הללויה הללו עבדי ה'.
איננו עבדים של אף אומה. גם אם במישור הבחירי לא כל בני ישראל עובדים את ה', עם ישראל בכללו כבר אינו כפוף לשלטון זרים, מה שמאפשר לו לקבל עול מלכות שמים.

המשפילי לראות בשמים ובארץ.
כפי שקרה גם בניסים קדומים של עם ישראל, ההשגחה האלוקית התגלתה בירכתי המציאות, בנבכי הפוליטיקה והיחסים הבינלאומיים, והובילה מהלך ארוך ומורכב בן מאות שנים עד להכרזת המדינה.

מקימי מעפר דל.
אין עוד עם שהגיע לשפל המדרגה כמו העם היהודי, ואם לא די בהשפלה שעבר לכל אורך גלותו, באה השואה הנוראה ודיכאה אותו עד עפר ואפר ממש. ומתוך האפר הקים אותו ה' אל בין המדינות המתקדמות בעולם.

הייתה יהודה לקדשו.
מאז יציאת מצרים, עם ישראל הוא הכלי להופעת הקדושה במציאות, הוא הממשלה מבין ממשלות העולם המייצגת את השכינה והתורה – ודווקא בתור ממשל, בתור מערכת ציבורית שלמה.

הים ראה וינס.
כל חוקי ההסתברות ההגיוניים קרסו בהקמת המדינה. הניצחון במלחמת העצמאות הכה את כללי הסטטיסטיקה, העלייה הגדולה הכתה את כללי הדמוגרפיה, וכן מיזוג הגלויות, תחיית השפה ועוד ועוד תופעות פלאיות שליוו את תחיית האומה – בכולן נכנעה החוקיות הטבעית מפני א-לוה יעקב.

ההפכי הצור אגם מים.
המחסומים הגדולים שעמדו בפני עם ישראל – לא רק שקרסו תחתיהם, אלא אף הפכו למקור חיים, לאבן בניין בייסוד המדינה.

עצביהם כסף וזהב.
אלילים רבים עולים על במת האנושות, דתות וזרמים רוחניים שואפים לשנות את העולם, אבל עתה מתברר כי רוח ה' היא המניעה באמת את גלגלי ההיסטוריה. רגליהם ולא יהלכו, לא יהגו בגרונם, ואלוקינו הוא המבטח האמתי.

יברך את בית ישראל.
איננו רק מודים על העבר אלא סמוכים ובטוחים בעתיד. הקדוש ברוך הוא החל לברכנו, ואנו מאמינים כי הוא יוסיף להשפיע ברכה על ישראל.

והארץ נתן לבני אדם, לא המתים יהללו-יה
חזרה להופיע הנוכחות של עם ישראל בארץ, חזר וניעור התפקיד להביע את שבחו של הקדוש ברוך הוא במציאות, ועל ידי המציאות. לא רק געגועים לעולם שאיננו, לא רק חלומות על עולם הבא, שאלו ואלו בשמי מרומים – עתה חזרה הארץ להיות המישור המרכזי שבו מתממש דבר ה' בפועל. הוא התממש בעצם שובנו לארץ ותחייתנו בה, ועתה מוטל עלינו להמשיך את מה שהדורות הקודמים – שמבחינה לאומית היו חשובים כמתים – לא היו יכולים לעשות. להלל י-ה מעתה ועד עולם.

אפפוני חבלי מוות… כי חלצת נפשי ממוות
נגאלנו ממוות ממש. ממוות במלחמת העצמאות, ומכל פוגרום שהיה יכול להתרגש עלינו מתש"ח ועד עתה. לולא מדינה, בשבעים שנה היו יכולים אויבינו בכל העולם להספיק להרוג הרבה יותר מהחללים שנהרגו עד כה. אילו לא גאל הקדוש ברוך הוא את אבותינו שבדור הקמת המדינה, הרי אנו ובנינו נתונים לטבח ולמשיסה.
הצלת העם כולו היא הצלת מישורי החיים כולם – הנפש הבסיסית, הרגל הקיומית והעין בעלת הצפייה הרוחנית.

שומר פתאים ה'.
נחלקו רבותינו אם השגחת הקדוש ברוך הוא תלויה ברמתו השכלית-הרוחנית של האדם, ואם עם הארץ יכול להיות מוגן כמו הצדיק. אנו, מכל מקום, נגאלנו ממוות לחיים ומעבדות לחירות אף שלא כולנו היינו חכמים וצדיקים, ועדיין רבים מאתנו פתאים. גם אותנו שומר ה'.

כל האדם כוזב.
התשועה יכולה וצריכה להיעשות בידי אדם, אבל האדם כשלעצמו אינו יכול להבטיח ישועה. רבים הבטיחו והכזיבו, ועצת ה' היא תקום.

פתחת למוסריי
עם שובה של עצמאותנו, נותקו מעלינו כל מוסרות הגלות. אנו מתחשבים בגורמים השונים בעולם, כשם שכל אומה עצמאית תלויה באומות אחרות ומתחשבת בהן. כבר אין עלינו מוסרות זרים, וכל פעולה שאנו פועלים – היא פעולה בחירית ומודעת של עם ה'. נתפלל שנוכל גם לבחור תמיד בדרך ה', שהרי תכלית פתיחת המוסרות היא לקיים את דברו ללא עול זר.

הללו את ה' כל גויים
חלק מהגויים כבר שמעו לקריאתנו זו, ואנו ממשיכים וקוראים לכולם: אנו מגשימים את משאלתכם. הלא רבים מכם רוצים לחזות במפעלות ה' בעיניהם, אז בואו וראו כיצד הגדיל ה' לעשות עמנו, ותהיו גם אתם שמחים.

הודו לה'… כי לעולם חסדו
לעולם. נדמה היה כאילו חסדו פסק, חלילה, אך עתה כשחוזר החסד להופיע – מתברר כי הוא לא פסק אפילו לרגע. כי לא איש הוא ויפסיק את חסדו, חסד א-ל כל היום, תמיד.

מן המצר קראתי י-ה, ענני במרחב
מן המצר קראתי, צרה הייתה קריאתי. מה כבר ביקשתי, מעט מנוח לכף רגליי, מעט שקט וביטחון. והקדוש ברוך הוא עונה במרחב, במהלך אלוקי גדול, בהופעה אדירה של קוממיות בארץ ישראל וקיבוץ גלויות. בגאולה גדולה שרק פיסה ממנה ראינו עד כה.

אבן מאסו הבונים.
אלפיים שנה היינו המאוסים ביותר בכל האנושות, ועתה הגענו לפסגת העולם המתקדם. בטרם נתרגל לעובדה, נזכור כמה מפתיע ובלתי מוסבר הוא זינוק זה. היא נפלאת בעינינו, רק מאת ה' הייתה זאת.

אנא ה' הושיעה נא.
לא שכחנו את כל צרותינו, את כל הכאב שפוקד אותנו שוב ושוב. אבל יודעים אנו שה' בעזרנו, ומתוך כך מתפללים להמשך הישועה וההצלחה.

יהללוך כל מעשיך, וחסידיך צדיקים, וכל עמך ישראל
וכדברי הרצי"ה על תפילה דומה ("שוכן עד"): השיא הוא כל עמך ישראל. שבח כללי מכל המעשים – כבר ניתן, וחסידיך צדיקים תמיד היללוך, אבל עתה שב ועומד עם ישראל. עתה הוא יכול לקיים שוב את תפקידו, "תהילתי יספרו". הוא עושה זאת בעצם קיומו, הוא עושה זאת גם ביום העצמאות בבחירה להלל ולא רק לבכות, ובזאת מבטא לעיני כל העולם את תהילת ה' – שמעשה גאולתו ראוי להלל, שהרי הוא מפיק מפינו הרבה יותר תהילה מקינות. מכאן נוסיף לפתח את ההלל עוד ועוד, נפאר ונשבח עד שנוכל לעמוד בתור ממלכה ריבונית – ולהמליך את שמך מלכנו.

כי מעולם ועד עולם.
לא רק לפני למעלה מאלפיים שנה, אלא עד עולם. מיציאת מצרים, דרך תקופת השופטים, עבור במלכות דוד ושלמה ומרדכי ואסתר והחשמונאים, ועדיין יד ה' בעזרנו בפועל ממש. ללא הפסק, לעולם חסדו. הללו י-ה לעולם.

Malcare WordPress Security