הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא, הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו. אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך? משום דכתיב יתמו חטאים? מי כתיב חוטאים, חטאים כתיב! ועוד, שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם, כיון דיתמו חטאים – ורשעים עוד אינם? אלא, בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים עוד אינם. בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה.

אמר לה ההוא מינא לברוריא: כתיב רני עקרה לא ילדה, משום דלא ילדה – רני? אמרה ליה: שטיא, שפיל לסיפיה דקרא, דכתיב: כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'. אלא מאי עקרה לא ילדה? רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו.

שאלות למחשבה: מדוע רבי מאיר לא התפלל ששכניו יחזרו בתשובה? ** מיהם ה"בריונים" ומה פשעם? ** האם ברוריה חולקת על הפשט, ש"חטּאים" פירושו חוטאים?  ** ולמה עם הכופר ברוריה מדברת בחריפות?

 

 

אגדות קרובות ומקבילות: מי עוד נחלקו לגבי היחס לרשעים? ומי היו שכניו של רבי מאיר?

מדרש תהלים קד

יתמו חטאים מן הארץ. ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר: יעשו תמימים ורשעים עוד אינם, שאינם רשעים באותה שעה ברכי נפשי את ה'. ר' נחמיה אומר: יתמו רשיעיא ורשעים עוד אינם, שאינם רשעים באותה שעה ברכי נפשי את ה'. ר' מאיר הוה ליה ההוא מינא (=מין, כופר) בשיבבותיה והוי מצער ליה בקראי. הוה בעא רחמי עליה דלימות. אמרה ליה ברוריה איתתיה, מהו דעתך משום דכתיב יתמו חטאים? מי כתיב חוטאים? חטאים כתיב, יסופין חייביא, מיד ורשעים עוד אינם! בעי רחמי עלייהו דליהדרו בתיובתא, באותה שעה ברכי נפשי את ה'.

 

תענית כג ע"ב

(הרקע: אבא חלקיה ואשתו מתפללים לגשם, והעננים מגיעים מהצד של אשתו. שאלו את אבא חלקיה מדוע זכתה דווקא אשתו שהעננים יעלו מהצד שלה.)

…מאי טעמא קדים סלוק ענני מהך זויתא דהוות קיימא דביתהו דמר, לעננא דידיה? – משום דאיתתא שכיחא בביתא, ויהבא ריפתא לעניי ומקרבא הנייתה [ואנא יהיבנא] זוזא, ולא מקרבא הנייתיה. אי נמי הנהו ביריוני דהוו בשיבבותן, [אנא] בעי רחמי דלימותו, והיא בעיא רחמי דליהדרו בתיובתא, [ואהדרו].

(=האישה נמצאת בבית ונותן פת לעני, בעוד אני נותן לו רק מטבע. הסבר נוסף: היו בריונים בשכונתנו, אני ביקשתי שימותו, והיא ביקשה שיחזרו בתשובה. לפי אחת הגרסאות: הם אכן חזרו בתשובה.)

 

במדבר רבה פרשה ג

'וידבר ה' אל משה לאמר ואני הנה לקחתי' וגו', ואני – בשמחה, הנה – ברצון, דברי ר' ישמעאל. אמרו לו תלמידיו: רבנו, לפי שהוא אומר 'ואני הנני מביא את המבול מים', שומע אני יש שמחה לפני המקום? אמר להם: יש שמחה לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו. וכן הוא אומר: 'בטוב צדיקים תעלוץ קריה'… ואומר: 'יתמו חטאים' וגו'… ואומר: 'ובאבד רשעים רנה'.

 

אגדות על דמויות באגדתנו: כיצד רבי מאיר מתייחס לסביבה? וכיצד ברוריה מתייחסת לזולת?

גיטין נב ע"א

ההוא אפוטרופוס דהוה בשבבותיה דר' מאיר, דהוה קא מזבין ארעתא וזבין עבדי, ולא שבקיה ר' מאיר; אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות, אפילו הכי לא אשגח, אמר: דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין.

(אפוטרופוס של יתומים שהיה בשכנותו של רבי מאיר, היה מוכר את אדמות היתומים וקונה עבדים, ולא הניח לו רבי מאיר. הראה לו בחלומו: אני מנסה להרוס ליתומים, ואתה מנסה לבנות? ובכל זאת ר' מאיר המשיך בשלו, ואמר: דברי חלומות אינם משנים.)

 

עירובין נג ע"ב

ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה, בטשה ביה, אמרה ליה: לא כך כתוב – ערוכה בכל ושמרה, אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך – משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת?

(ברוריה מצאה תלמיד גורס בלחש. בעטה בו ואמרה: הלא כתוב שהתורה משתמרת רק אם היא ערוכה בכל האיברים?)

 

 

פרשני האגדה ובעלי המחשבה: האם אפשר להתפלל על אדם שיחזור בתשובה?

מהרש"א

ויש לעיין בזה… לבקש רחמים על חברו להחזירו בתשובה, קשה, מה יועיל בקשתו? הא אמרינן: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים…

 

אמת ליעקב (על אגדתנו. ובדומה כתב הראי"ה בעין איה)

בריוני נקראין אותן שלא הושרשו בחטא, שהם לא נקראים אפילו רשעים ולא מינים, רק בשם בריוני, שפיר אמרה ליה דביתהו: "מי כתיב חוטאים חטאים כתיב", פי' וכי קילל דוד אותם אשר לא נוכל לכנות רק בשם חוטאים? הלא דוד לא קילל רק אותן שמכונין בשם חטאים, פירוש אותן שהחטא כבר נעשה עצמיות בהם, ואי אפשר להפרד מהן. והן אותן שמונעים מהם דרכי התשובה – והן ראוין לקללן. מה שאין כן אותן שמכונים בשם חוטאים, שהחטא אינו בהם עצמיות רק במקרה, שאפשר להם עדיין בתשובה…

 

רבי יעקב יוסף מפולנאה, תולדות יעקב יוסף, פרשת לך לך

… כי בני אדם השונאים אותו באו על ידי פגם דיבורו, לכך צריך להעלותן ולתקנן על ידי דיבור התפילה להתפלל עליהם שישובו ויתוקנו, כמו שאמרו בש"ס גבי רבי מאיר וברוריא… ואם אינו עושה כך רק שדוחה אותן נעשו חומריות ועב יותר, ושונאים אותו יותר… וצריך לתקנם ולהעלותם בתפילתו, ועל ידי התפילה נמתק בשורשו ומוציא מהן רוחו, והנשאר בהם כלה מאליו…

 

 

בעלי המחשבה: מה היחס בין החטא ובין האדם עצמו, לפי האגדה?

ר' צדוק הכהן מלובלין, תקנת השבין

עיקר אור של גיהנום הוא לכלות ולבער הרע מן העולם ואומות העולם קוצים כסוחים משורשם, ובאש יצתו וליהט אותם היום הבא שלא ישאר מהם שורש וענף שיכלו ויבוערו לגמרי, אבל בפושעי ישראל יתמו חטאים כתיב ולא חוטאים, כמו שאמרו בברכות (י' ריש ע"א) כי שורש כל הנפשות דישראל דבוקים באלקים חיים שחלק ה' עמו.

 

עין איה (על אגדתנו)

והנה לדעת הסוברים, שנפש האדם היא רק הכנה לקנות נצחיות ע"י דעות טובות מושכלות ומדות ומעשים טובים, אפשר להיות נפש נשחתת לגמרי מאין דרך לבקש רחמים על הטבתה, זולת בהיותו מעצמו משנה בחזקת היד בחירתו והרגלו ע"י כח מדת הגבורה שבנפש האדם. אבל לפי הדעת הנכונה, שהנפש היא עצם חי ונשגב, כאחד האישים העליונים היא עומדת בצורתה, ורק במקרה נפסדה ממקרי הגוף, אבל חפצה לעולם לעלות במעלות הצדק והמשרים, ע"כ ראוי להתפלל שהחטאים ישובו ולא יהיו עוד רשעים. ויתכן מה שהסמיך לזה בכתוב "ברכי נפשי את ד'", שתברך את ד' על חלקה שבראה מאור החכמה והיושר האלהי, עד שא"א השחתתה לגמרי באופן שאין אפשרות להיות תם ונאפס כ"א החטאים, שלא יהיו עוד רשעים ולא החוטאים, שהנפש הנבראת מאור העליון לא תתם, ותחי עוד לנצח.

 

 

כיווני חשיבה…

מה השאלה? מה ההבדל בין עמדותיהם של רבי מאיר וברוריה? למה רבי מאיר לא התפלל מלכתחילה על חזרתם בתשובה של הבריונים? ייתכן שעמדתו כלפי הבריונים הייתה התנגדות מוחלטת עד כדי שלילת הקיום; אך לפי חלק מהפרשנים נראה שזו מחלוקת מחשבתית. רבי מאיר רצה בתשובתם של שכניו, אלא שלא היה לו מה לעשות בנידון, כי תפילה שיחזרו בתשובה נראתה בעיניו מנוגדת לעקרון הבחירה החופשית; ברוריה טענה כי גם אם האדם חופשי בבחירתו, יש מקום גם לתפילה.

מיהם השכנים? לפי הגמרא אפשר להבחין בין "בריונים", שבהם מזהה ברוריה פוטנציאל לתיקון, ובין "מינים" – כופרים אידיאולוגיים שברוריה מבקרת בחריפות, ואף אומרת שהיה עדיף שלא יוולדו. לפי גירסת מדרש תהילים, השכן היה מין, וברוריה דרשה להתפלל אפילו עליו.

מה השאיפה? מדרשים אחרים על הפסוק "יתמו חטאים" מזהים אותו עם אחרית הימים, העידן שבו לא יהיו רשעים יותר עלי אדמות. ברוריה לוקחת את הפסוק למעגל הפרטי, אך אולי יש לדבריה השלכה גם על תפיסת אחרית הימים; בניגוד לרושם שעשוי לעלות ממקורות אחרים, ברוריה אינה שואפת לחזון אפוקליפטי של הרג כל הרשעים, אלא לתיקון העולם עד שלא תהיה בו רשעה עוד. על זה היא מתפללת.

Malcare WordPress Security