(מוצ"ש בראשית)

נמאס לי לדבר על פרשת השבוע וזמר עברי רק עם אפרת, אז השנה נעשה את זה גם פה.

נתן זך כתב לפחות פעמיים על הפער בין בריאת העולם האידיאלית ובין העולם המפוזר והמפורד והכאוטי שלמראית עין. או לפחות למראית העין הפוסט-מודרנית.

שני השירים שבהם מדובר זכו ללחן של מתי כספי, וסביר להניח שהם די הופתעו מזה, כי הם לא בדיוק נכתבו באופן שמיועד להלחנה. השני מביניהם כיכב ברדיו לפני ארבעים שנה בדיוק, ונשמע שונה מאוד מהראשון: בניגוד ללחן הפרוע והמתוח והמתפרע בין אוקטובות של "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" (לא מצורף קישור. מוזמנים לחפש על דעת עצמכם, ורצוי שתגיעו למופע המשותף של כספי וגרוניך, "מאחורי הצלילים"), "לא טוב היות האדם" היה הרבה יותר רגוע. אולי זה מפני שעברו כמה שנים בינתיים, והחייל המשוחרר מתי כספי כבר התבגר קצת; ואולי זה מפני שאפילו נתן זך הצליח להיות קצת אופטימי בשיר הזה. נכון, העולם לא אידיאלי, ואפילו האדם לא מצליח להשתחרר מה"לבדו" המעיק, לא משנה כמה עזרים יעמדו לרשותו. ובכל זאת, גם אם יתמהמה, בוא יבוא.

בדור הבא כבר יגיעו יוצרים כמו אברהם טל ויונתן רזאל, יגלו הבנה כלפי העולם בצורתו הנוכחית, יבינו שכלום לא מושלם כמו בריאת העולם ויאמינו שגם אם הדרך התפתלה אולי עוד נשנה. ועדיין, מדי פעם צריך לצעוק שלא טוב. שאנחנו לבד. ולהמשיך לחכות.

Malcare WordPress Security